יום חמישי, 14 באפריל 2016

סיכום שיעור בליטיגציה כלכלית- אוניברסיטת בר אילן - כבוד השופט חאלד כבוב

בשוק ההון התרחשו 4 תיקונים 16-20 והוכנסו הרבה שינויים בממשל התאגידי.
חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (אכיפה מנהלית) נכנס בעולם התאגידים שבו הפער בין הפלילי לאזרחי לא היה ברור.
המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב הוקמה עקב קולות שעלו מהשטח וטענו שפסקי הדין לא היו נכונים ועקביים המלצות ועדת גושן וכו' ואז הוקמה המחלקה הכלכלית שבנויה משלושה שופטים והם עוסקים בחיי התאגיד בישראל ב-3 נקודות זמן:
1.      אקס-אנטה- לפני שהאירועים קורים, בפיקוח על הפחתות הון.
2.      זמן אמת- קיצור זמנים.
3.      אקס-פוסט- אחרי מעשה ביהמ"ש בודק אם מה שקרה היה בסדר (רוב פס"ד).
מהו עניין כלכלי?
התיקון שנכנס ב2010 קובע מהו עניין כלכלי: עניין אזרחי לפני חוק ני"ע, חוק ההשקעות, חוק הייעוץ, חוק החברות, חוק הריכוזיות ופקודת השותפויות (בעיקר נסחרות- חיפוש גז ונפט). תביעות נגזרות- מוגשות על ידי בעל מניות אחד שמבקש להיכנס בנעלי החברה ולתבוע בשמה (כשיש חשד שההנהלה מתנהגת בשחיתות, רשלנות וכו').
זכויות או חובות בעלי מניות/ מחזיקי יחידות ועבירות לפי חוק ני"ע או חוק ההשקעות ועניינים כלכליים מנהליים אחרים.
המחלקה הוקמה כפיילוט במחוזי ת"א: שופטת דניה קרת-מאיר (גם פירוקים) שופטת רות רונן (גם מנהלי) ושופט חאלד כבוב (גם פלילי).
לבית משפט זה סמכות מקבילה חוץ מעניינים מנהליים שמחייבים את העותרים להגיש בת"א.
Ex-ante
בקשה להפחתת הון לפי ס' 303 לחוק החברות: דרך לחלץ כסף מתוך החברה כשלחברה אין רווחים לחלוקה, צריך למצוא דרך אחרת. המחוקק שחשש שאנשים יוציאו כסף מחברות בלי להתחשב בנושים קבע מסלול שעובר דרך ביהמ"ש והוא מתרכז שם.
זמן אמת
סעדים זמניים והתערבות בזמן אמת
הגיעו תיקים שטופלו במהירות יותר מפעם, נידונו במרווחים של יום ביומו. זה רלוונטי למשל כשחברה רוצה לעשות עסקה גדולה, מיזוג, וחלק מבעלי המניות נגועים בחברה (חברה של רחוק משפחה), הולכים להצבעה וקובעים אילו קולות נחשבים, ביהמ"ש מחליט איך ומי נותן צווים וחברות יכולות להמשיך להתקיים, אלו חברות עם פעילות של מיליארדים.

Ex-post
התערבות לאחר מעשה
בפן האזרחי- הכסף בפן הפלילי- כלא.
מושגי יסוד בשוק ההון
מהי בורסה?
שוק לכל דבר ועניין שבו נסחרים מניות, אג"חים, אופציות וכו'.
מהו ני"ע?
כמעט כל דבר שנמכר על ידי החברה, ני"ע מבחינתנו הם מסמכים שהחברה מוציאה והם ניתנים להעברה: מניות, אג"חים, אופציות, יחידות השתתפות ותעודות סל.
מהי מניה?
אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון. החברה היא ישות נפרדת, אנו בסך הכל מחזיקים במניות. מה מקנה המניה? 2 זכויות: זכות להשתתף בניהול החברה והזכות להשתתף ברווחי החברה. חברה בהקמתה מחולקת לארבעת מייסדיה, כל אחד בעל 250 מניות וכל אחד בעל 250 בהצבעה בניהול החברה.
מהי אג"ח?
התחייבות לשלם למי שמחזיק בנייר סכום מסוים במועד מסוים.
אג"ח ממשלתי- אג"ח שהונפקה על ידי המדינה. מה קובע את התשואה? הדירוג. אג"ח מונפקות בבורסה הישראלית, הציבור רץ וקונה (באמצעות קופות הפנסיה בעיקר) וזו הדרך שלהן לממן פעילות. כשהן לא מצליחות אנו שומעים על תספורות.
הבורסה היא שוק, אני מוכר "חלקים קטנים" מהחברה, איך נדע כמה החברה שווה? לפי המחיר שבו יקנו את המניה.
אג"ח קונצרני- מונפקות על ידי קונצרנים, תאגידים.
אג"ח להמרה- שכתוב עליה בנוסף שמי שרוצה יכול לתת הניר ולקבל במקומו מניה. אג"ח להמרה מסוג אחר- אם אני מחליט שאני קונה את כל האג"חים וקונה מניות במקומן. מי שמחזיק באופציה יש לו יותר זכויות כי השווי עולה.
הנפקת מניות ואג"ח אפשר להנפיק גם לארבעה חברים להבדיל מהבורסה שהמניות מונפקות לציבור כולו וכל הנפקה מחויבת בתשקיף, כתוב בו מהו הנייר שנמכר, כתוב מי אני, מה החברה, מה עושה, מה הדוחות הכספיים אומרים וחשוב לדעת מה הזכויות שצמודות לה.
נאמן הוא בעל תפקיד שבמסגרת התשקיף הוא עוקב אחרי החברה, שכל הבטוחות הן בטוחות, הנאמן בארץ נידון רבות בפסיקה, על אחריות הנאמן וכו'.
בבורסה יש שוק משני ושוק ראשוני. שוק ראשוני- אני מנפיק מניות של החברה ומוכר אותן. שוק משני- הנפקתי 17 מניות, אני קניתי אחת ואני רוצה למכור, על מניה כזו ישלמו הרבה פחות. שוק כזה הרבה יותר נזיל.
מהי אופציה?
הזכות להחליט אם לממש או שלא לממש זכות חוזית כלשהי.
Put/Call
Call-  האופציה לממש זכות לרכוש נכס מסוים במחיר מסוים ובד"כ עד / במועד מסוים.
Put- האופציה למכור נכס מסוים במחיר מסוים ובדר"כ עד / במועד מסוים.
אופציה סחירה- אופציה שאני יכול למכור אותה.
אופציות לעובדים: אופציות סחירות, אופציות לעובדים (מעניקים לעובדים אופציות למניות, יהיה להן תהליך הבשלה, אני יכול לרכוש מניות).
למה מדובר בכלי חשוב? בעולם הסטארט-אפים, אופציות מבשילות ועובדים נהיים שותפים, פתאום לא ברור באיזו זירה אנחנו (יחסי עבודה או המחלקה הכלכלית).
יחידות השתתפות
נהיה מאוד רלוונטי בארץ בשנים האחרונות לאור בהלת הנפט והגז שתפסה אותנו.
שותפות מוגבלת- שותף אחד מנהל בלתי מוגבל, השותפים האחרים, גם אם יהיו רבים, הם מוגבלים.
בשוק בישראל מותר להנפיק ולמכור יחידות השתתפות בשותפויות לחיפוש נפט ולהפקת סרטים. לדוגמה, שותף מוגבל שיקנה חלק קטן הוא למעשה קונה יחידת השתתפות.
תעודות סל
כלי יחסית חדש בעולם שעשה דבר מופלא. זוהי תעודה שעוקבת אחר סל מוצרים, לדוגמה סל מניות. אני מנהל תעודת סל, אני בוחר מדד (סל מניות שמאפשר מעקב אחר סקטור מסוים או מדינה מסוימת) לדוגמה ת"א 25, ממוצע המניות של 25 המניות הגדולות בתל אביב עלה / ירד.
סוגי ני"ע שנסחרים בשוק
איך עובדת הבורסה ומהי שיטת הרצף
השחקנים החשובים בשוק

דיברנו על ההבחנה בין תביעה ייצוגית לנגזרת, היום נדבר על תנאי הסף.
אני מגיש כתב תביעה בשם פרט, איש שנפגע ולצדו אני מגיש בקשה לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית. כל הדיון בשלב ראשון הוא על הבקשה לאישור.
5 תנאי הסף נקבעו בחוק לאישור תובענה ייצוגית – סעיף 8 א לחוק תובענות ייצוגית 2006:
1.      מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה- קל לסווג מחזיקים בני"ע, בבורסה כל המניות אותו דבר. בעלי מניות הם קבוצה אחת נוחה. איך מבחינים בין האינטרסים של מחזיקי אג"ח? לפי הסדרות. (הן מונפקות בסדרות), וכך קל להבחין באינטרס שלהן.
פס"ד אלסינט- עשה סדר ברמת העליון, במסגרת התביעה בודקים שיש עניין משותף לכל הקבוצה, היכן זה רלוונטי בשונות בין תביעה ייצוגית צרכנית רגילה לבין תביעה ייצוגית לני"ע? בקש"ס.
2.      ס' 8 א (1) סיכוי סביר שתוכרע לטובת חברי הקבוצה- שלב מקדמי של בקשה לאישור. כיום אין ביעות ייצוגיות שמגיעות עד הסוף. בשלב בקשת האישור בתי המשפט נכנסים לעומקן של השאלות ובסופן החלטות עבות כרס ומאוד נדיר שלאחר שתאושר היא ממשיכה להתנהל.
ההלכה לעניין זה היא כי על המבקש להוכיח את עילת התביעה במידת הסבירות הראויה (עניין מגן וקשת). יש שופטים שנכנסים לעומקם של דברים ולא מאשרים אלא אם חושבים שהתביעה חזקה, רוב השופטים מהסוג השני היום (רע"א 4556/94 טצת נ' זילבשץ).
גמ"ס בתביעה ייצוגית – בהגדרה ישנן פערי מידע גדולים מצד המשיבים. בדר"כ ביד התובעים מדובר בדוחות שנמצאות בשליטת הבורסה, עיתונות וכן הלאה. אתה לא חשוף למה שקרה בתוך החברה, אתה מנחש כתובע.
המגמה בפסיקה לא ברורה לגמרי, סך הכל ישנו הליך של ליברליזציה אך מדובר בעניין של מזל בעיקר.
דרישת ההסתמכות
בתביעה רגילה צריך להוכיח הסתמכות. ההלכה של העליון אומרת שעדיין צריך להוכיח הסתמכות של תובע ייצוגי ונשאלת השאלה האם היא תופסת גם בדיני ני"ע והאם היא אמורה לתפוס בני"ע?
בני"ע מדברים על תיאוריית השוק היעיל – מציגה 3 תאוריות לגבי מחיר מניה- החלש – מניה משקפת מה קרה עם המחיר אחורה (עלתה/ירדה), החזק- המחיר של המניה משקף את כל המידע שקיים לגבי החברה, מה שפורסם ומה שלא, במקרה כזה אין טעם להגיש בכלל תביעה כי אם הכל מפורסם – אין פגיעה. היעילות החצי חזקה – מחיר מניה משקף את כל המידע שפורסם לגבי המניה, אם המחיר שווה שקל זה אומר שכל המידע הציבורי מביא משקיעים ציבוריים למסקנה שהשווי שווה שקל. התאוריה השלישית עומדת בבסיס התביעות בני"ע.
עולם ני"ע הצליח להתרחק את המרחק הגודל ביותר מברזאני. עולה מהפסיקה כי בני"ע דרישת ההסתמכות מאוד קטנה. מה פותר לנו את שאלת ההסתמכות- בעולם שבו הוא יעל חצי חזק אנו מניחים כי המשקיע הקטן שרוצה לקנות מניית טבע ורואה שמחירה הוא 70 שקלים למניה, הוא מניח שהמחיר משקף את המידע הקיים היום. האם אנו מצפים מכל משקיע ללכת ולקרוא את הדוחות של טבע? לא. הרעיון הוא שהוא יכול להיות אדיש רציונלי. המחיר אמור לשקף את כלל המידע שפורסם לגבי המניה. בשוק יעיל חצי חזק- בראזני כלל לא רלוונטי, ועובדה כי שורה של פסקי דין אשר נתנו לאחר מכן צמצמו אותו. 
אם חברה הנפיקה לפני שנה ב100, המחיר עלה –ירד – עלה – ירד והתגלו קברים באתר הבניה, הדבר פורסם והמניה נפלה. אני קניתי כאשר מחיר המניה היה 120, מי הרוויח? אף אחד, לכאורה לא קרה כלום (שוק משני – מסחר בין אנשים בשוק החופשי), זה לא גורס מתביעת נזיקין פוטנציאלית. מתי החברה תרוויח? בתשקיף. החברה מוכרת לציבור בהתבסס על הנחה מוטעית.
3.      התובענה הייצוגית היא הדרך ההוגנת והיעילה להכרעה במחלוקת – יש היום שורה שלמה של הליכים שמסדירים את שוק ההון, האחד הוא של תביעות ייצוגיות ונגזרות, בקצה השני, המשפט הפלילי, הקו לא ברור (מניפולציה, סחר במידע פנים, השפעה לא הוגנת וכן הלאה).
בשנים האחרונות התווסף משהו בין כתב אישום לבין תביעה אזרחית – אכיפה מנהלית. יש היום לרשות הני"ע כוח משמעותי להטיל סנקציות כלכליות של איסור על מסחר, שלילת רישיון (עיצומים כספיים).
4.      ייצוג בדרך הולמת

5.      דרישת תום לב – היו מקרים בולטים ומוכרים שכאשר הגיעה פשרה, ביהמ"ש גלגל את הצדדים משמדרגות כי טען שהפשרה משרתת את עוה"ד והצדדים. בפס"ד רוזנפלד נגד בן דוב עלתה הטענה שהוא לא מבין כלום, זה לא חריג ולדעת המרצה הוא גם לא אמור לדעת בגלל תאוריית השוק היעיל. הוא רק צריך לדעת שהוא נפגע.
ישנו חשש כפול (פס"ד צאייג) – חשש שהתביעה תיצור מעשה בית דין (למעט בסילוק) בשם קבוצה שלמה ויפסיד ואז הקבוצה איבדה את הזכות לתבוע והשני הוא תום לב. תמיד כשמגיעים לבעיה כי בפשרה לוקחים הרבה מאוד כסף הביתה ואז ישנו החשש לסגור בפשרה שלא תשרת בהכרח את רצון הקבוצה.
תובענה נגזרת
מגיש אחד מבעלי המניות ומבקש מביהמ"ש שיכנס במקום בעלי המניות ויתבע את הפגיעה שלו.

מוסדרת בחוק החברות סעיפים 194-203 – כל בעל מניות וכל דירקטור בחברה רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה