יום חמישי, 15 במאי 2014
נ. קוריס עורכי דין - נטל ההוכחה בתביעה על פי שטר
נטל ההוכחה
בתביעה על פי שטר
כלל מוכר במשפט
הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה וכאשר אדם מבקש מבית המשפט לפסוק לזכותו עליו להוכיח
לבית המשפט שהוא אכן זכאי לפסיקה שהוא מבקש.
הנתבע, רשאי
להביא ראיות פוזיטיביות לכך שאינו חייב בסעד לגביו הוא נתבע אך במידה ואף אחד
מהצדדים לא יצליח להוכיח את טענתיו יצא מכך הנתבע נשכר, לאור כלל המוציא מחברו.
כאשר התובע אוחז
בשיק משתנה נטל ההוכחה ומועבר למושך השיק, שכתב את השיק חתם עליו.
נקודת המוצא
היא, כי נטל ההוכחה על מושך השיק לסתור כי השיקים נמסרו ללא תנאי כאמור בסעיף
20(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות) שכותרתו "חזקה
במסירה":
"שטר שיצא
מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה
וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".
לא רק שנטל
ההוכחה על הטוען למסירה על תנאי, אלא שעליו לסתור שתי חזקות העומדות לזכותו של
האוחז בשטר. וכך נאמר בע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ'
מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 681, 693 (1989):
"הטוען כי
מסירת השיק הייתה על-תנאי – כאמור בסעיף 20 הנ"ל חייב להתמודד עם שתי חזקות
העומדות למי שתובע על-פי השטר: (א) חזקת המסירה כדין, העולה מהוראותיו של סעיף
20(ג) לפקודה, לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך חזקה שנמסר על-ידיו
מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר …[ ]….(ב) החזקה כי התנאי
למימוש השטר נתקיים. חזקה זו מעוגנת בפסיקה ונובעת מחזקת התמורה שיסודה בסעיף
29(א) לפקודה".
(עוד על הנטל
המוטל על מושך השטר להתמודד עם החזקה כי נתקיים התנאי למימוש השטר ראו ע"א
562/88 בן אריה נ' סופר, פ"ד מה(1) 647, 659 (1991). על הנטל להוכיח קיומו של
תנאי חיצוני לשטר וכי התנאי שמסירת השטר הותנתה בו לא התקיים ראו: סעיף 20(ב)(2)
לפקודת השטרות; ע"א 4848/91 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה
בע"מ (בפירוק) נ' פורשה בע"מ, פ"ד נא(1) 874 (1997)).
הנטל להוכיח
שהחלפת שטר בשטר אחר סילקה או הפקיעה את השטר המקורי, מוטל על הטוען. מטעם זה
דורשת פקודת השטרות כי אוחז שטר שויתר על זכויותיו כלפי כל צד לשטר, יעשה הויתור
בכתב (סעיף 62 לפקודת השטרות) וכי מקום בו אבד השטר, יכול האוחז לבקש את המושך
שייתן לו שטר חלופי, תוך מתן ערובה למושך כי ישפה אותו כלפי כל אדם אם יימצא השטר
שאבד (סעיף 69 לפקודת השטרות) (וראו גם דורון תמיר ויצחק יערי דיני שטרות בפסיקת
בתי המשפט (מהדורה שנייה) 1 (2001)).
גם כאשר בשטר
ביטחון עסקינן, יש להבחין בין סוגים שונים של שטרי ביטחון, וניתן לסווג את שטרי
הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:
האחד – שטר
שניתן להבטחת תשלום שוטף, לדוגמה, ביחסי ספק-לקוח, שאם נצטבר חוב שאינו נפרע, רשאי
הספק להגיש את השטר לפירעון (ראו, לדוגמה, ר"ע 22/85 ס.ט.ס. אלקטרוניקה
בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ, פ"ד לט(2) 565 (1985)). סוג
זה של שטר בטחון מקל על האוחז את נטל הראיה במקרה של הפרת עסקת היסוד.
השני – שטר
שניתן כמשכון לכל דבר ועניין. כדוגמה לכך, שיקים שמפקיד הלקוח בבנק כבטוחה למתן
אשראי. דהיינו, הלקוח משעבד לבנק נכס ממנו ייפרע אם הלקוח לא יסלק את האשראי,
והנכס המשועבד הוא הזכות השטרית של הלקוח כלפי צד שלישי מושך השיק.
השלישי – שטר
שניתן על תנאי שרק בהתקיימו ניתן לממשו. במקרה כאמור, עושה השטר מעביר את השטר
לנפרע ומתנה את סיחורו או את הזכות להגיש תביעה על פיו בהתרחשותו של אירוע מסוים
(תנאי מתלה) או מסכים כי הזכות לסחר את השטר או לתבוע את פירעונו תחדל אם יתקיים
אירוע מסוים (תנאי מפסיק). גם שטר כזה קרוי "שטר ביטחון" (לרנר, שטרות,
בעמ' 361) והוא חופף במידת מה את הסוג הראשון של שטרי בטחון כנזכר לעיל.
(על הסוג
הראשון והשני של שטרי בטחון, ראו שלום לרנר "שטר בטחון וזיכוי חשבון בנק כמתן
ערך" משפטים יז 71, 77-75 (תשמ"ז)). על הסוג השלישי של שטר בטחון
ודוגמאות לשימוש שנעשה במונח "שטר ביטחון", ראו לרנר, שטרות, בעמ'
312-310. לסיווג של שטרי הביטחון למיניהם, תוך הבחנה בין שטר שעליו נכתב
"לבטחון" לשטר שלא נכתב עליו דבר, ראו מנחם מאוטנר "'שטר הבטחון':
חוזה הכפוף לתנאי מתלה, נכס ממושכן ובעיית התמורה והערך" עיוני משפט יב 205
(התשמ"ז) (להלן: מאוטנר, שטר הבטחון)).
הנה כי כן, כאשר
נתבע בגין שטר מבקש לטעון טענות כנגד השיק או כנגד סחירותו של השיק רובץ נטל
ההוכחה על הנתבע להוכיח את טענותיו.
נתבע שטוען
שהשיק שמסר לא היה אמור להיפרע ושכל מטרתו הנה בטחון יצטרך להוכיח את טענותיו ובמידה
ולא יצליח להוכיח את טענותיו יזכה התובע בדין, לאור היפוך נטל ההוכחה בתביעות
שיטריות והשתת נטל ההוכחה על הנתבע.
יום רביעי, 7 במאי 2014
נועם קוריס כתבה בכלכליסט
תגיות
נועם קוריס נ. קוריס עו"ד נועם קוריס יהונתן קלינגר נועם קוריס עורכי דין עו"ד קוריס חופש הביטוי נ. קוריס ושות' קוריסנ.קוריס נועם קוריס ספאם עורכי דין פייסבוק ynet אביב אילון בועז טופורובסקי בלוג הוצאה לפועל ח"כ בועז טופורובסקי משרד קוריס נועם קוריס ושות' ספאם עורך דין רותם שפירא noam kuris אורלי וגיא גוגל דואר זבל חוק התקשורת לאה דורפמן נועם קוריס פייסבוק קוריס ושות' קידום אתרים youtube אופיר לב אורלי וילנאי אינטרס ציבורי אתיקה גיא מרוז הוצל"פ הטרדה מינית וואלהח"כ טופורובסקי חברת חשמל חנן צוריאלי טופורובסקי טיב שתיל יעל טבת יש עתיד משכן השגריר משרד עו"ד נועם קוריס נ. קוריס ושות' עורכי דין נ. קוריס עורכי דין נועם קוריס משרד עורכי דין נועם קוריס עו"ד ניצול לרעה סימני דרך עו"ד יהונתן קלינגר פורטל יפופרויקט שכונת המכללה NRG blog.com bloger google.plus kurislaw linkedin nana10 tapuz themarker tumblr weebly wordpress אילת אפיק חכמון אינטרנט איסתא איקיוטק אירופה אלכס כהן אמיר גנס אסון הכרמל ארז פרסי אתרים בית המשפט בכרמל בלגיה בלוגר בקרוב גביית חובות גוגל 2010גוגל ישראל דור שוורצמן דיני אתיקה דיני שטרות דמוקרטיה דנמרק הטרדה מאיימת הטריד מינית הכרמל הכשרת הישוב הנהגת הסטודנטים התאחדות הסטודנטיםזכות הייצוג חובות חוק הספאם חוק עבודת נשים יאיר לפיד יוטיוב יומן רשת יונתן קלינגר יוסף ג'אנין ישראל כרמל לשכת עורכי הדין מאמרים מיכאל משמעתי משפטמשרד נועם קוריס משרד עו"ד קוריס משרד קוריס עורכי דין נ. קוריס ושות' בפייסבוק נועם קוריס 2010 נועם קוריס בלוג חדש נועם קוריס משרד עו"ד נועם קוריס נטנועם קוריס פורטל עורכי דין נועם קוריס קישורים נועם קוריס רשת נועם-קוריס ניצולי שואה נעם קוריס נענע10 סיוע באסון הכרמל סכום קצוב עו"ד אופיר לב עו"ד יונתן קלינגר עו"ד לאה דורפמן עו"ד נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ושות' עו"ד עמית זילברג עו"ד רונית לירן עוד נועם קוריס ושות' ערוץ 10 ערן ורד מטרידן פוסטים פסילת שופטפרויקט המכללה קוריס ושות קוריס נועם קוריס עורכי דין קידום קצת שבדיה שכונת פרויקט המכללה שלי הרמן תביעות תוצאות תרומה לקהילה
עו"ד נועם קוריסמאמרים מאת נ. קוריס ושות'מאמרים מאת נ. קוריס ושות'מאמרים מאת נ. קוריס ושות'עורכי דין | נ. קוריס עורכי דיןנ. קוריס ושות' עו"דweebly.comנ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשריםארכיון הבלוג
|
יום חמישי, 1 במאי 2014
הירשם ל-
רשומות (Atom)