יום שלישי, 19 באפריל 2016

רועה זנות ועילות הגירושין במשפט העברי...

רועה זנות ועילות הגירושין במשפט העברי...

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

"רועה זונות" עילה שקיימת לאישה כנגד בעלה, הכוונה היא לבעל שמקיים עם אישה אחרת שאינה אשתו יחסי אישות. כיוון שמדובר ביחסי אישות שלא לצורך נישואין זה נקרא למעשה מעשה זנות. בפסיקה נקבע שלא צריך לקיים עם יותר מאחת, אלא מספיק אם הוא מקיים עם אישה אחת אחרת ואז הוא בגדר רועה זונות, העילה היא עילה מאוד מאוחרת שהתפתחה עם השנים אלא זו עילה שפיתחו אותה, לכן בתי הדין הרבניים הם אמנם משתמשים בעילה הזו אבל הם עושים את כל מה שניתן כדי לקחת את העילה של רועה זונות ולהכניס אותה לעילה שחז"ל קבעו:
1.      רועה זונות בגדר מורד בטענת מאיס עליי בטענה מבוררת - האישה מגלה שבעלה קיים יחסי אישות עם אישה אחרת, לא משנה כמה פעמים, היא אומרת לו שהוא מגעיל אותה. זאת אומרת, האישה מורדת ובעלה מאיס עליה, לכאורה היא מורדת בו אך מאחר ויש לה טענה טובה, הבעל הביא למצב הזה. מעשה הזנות שלו גרם לכך שהביא את האישה לכך שהוא ימאס בעיניה ואומר ביה"ד הוא זה שהביא להרס חיי המשפחה וזו אחת העילות היחידות שבהן ביה"ד יוצא מגדרו גם כשמחייב את הבעל בגט וגם שמחייב אותו במלוא כתובתה.
תיק 1745 פד"ר יז עמ' 174 ביה"ד הרבני בת"א, הרב מזוז נתן את פסה"ד. מדובר בזוג שלאישה היה חשד שהבעל שלה הולך עם נשים אחרות, החשד היה די מבוסס אך לא הייתה שום הוכחה ברורה ומשמעותית ולא הצליחה לתפוס אותו ואז עוה"ד העלה טענה מוזרה. אותו הבעל הסתבך בהלוואות בשוק האפור, מה שקרה, כדי להבריח חובות מנושים, הוא עשה איתה לטענתו הסכם גירושין פיקטיבי ושם העביר את כל הרכוש על שמה. חצי שנה לאחר מכן היא החליטה שרוצה להתגרש. היא טענה בביה"ד הרבני שהיא רוצה ליישם את הסכם הגירושין שלה, הוא טוען שההסכם פיקטיבי. ובאופן כללי, בתי המשפט לא מבטלים אותם אלא במקרים חריגים ביותר מאחר והוא מקבל תוקף של פס"ד. אחד הטענות של הבעל הייתה שההסכם הראשון היה פיקטיבי כי יש לו הרבה הלוואות בשוק האפור, אומר הרב מזוז שעקב העובדה שיש לו הלוואת מהשוק האפור והוא הפסיד הרבה מנכסיו חזקה על כך שהוא בגד באשתו ואת האמור הפנה לספר משלי ש"איש אוהב חכמה ישמח אביו ורועה זונות יאבד הון". אומר הרב מזוז עצם העובדה שהפסדת את רוב הונך זה כבר אומר שהוא רועה זונות.
מה קורה אם אישה מגלה שלבעלה חוץ ממנה יש מאהב, ביה"ד התייחס לשאלה זו באריכות ע"י הרב בן שמעון בבית הדין בת"א, שם הבעלה טען שהוא דו מיני והוא עדיין אוהב את אשתו. הרב בן שמעון התלבט אם אפשר ללכת באנלוגיה לרועה זונות מאחר ולא מקיים את חובת העונה, הוא אמר בגלל שהוא דו מיני אפשר ללכת למאיס עליי. לעניין המאהב אפשר להתייחס גם בגדר טענת מומים אך מאחר וזה נשמע לא טוב לא נוהגים להשתמש בזה.
מה קורה אם בעל תופס את אשתו עם מישהי? כל עוד זה לא עם גבר אחר זה לא מעשה כיעור אלא כ"עברה על דת יהודית", כתב את פסה"ד בית הדין הרבני בחיפה ושם אומר ביה"ד שאין בנות ישראל הכשרות והצנועות נוהגות לקיים יחסי אישות עם נשים אחרות והוא רואה את זה כחוסר צניעות ופסק שזה עוברת על דת יהדות שאינה צריכה התראה משום שברור לכל שקיום יחסי מין בין נשים לבין עצמם זה אסור, אין צורך באמתלה והיא מפסידה את כתובתה.
באחד המקרים הבודדים שביה"ד יתן גם כתובה וגם מחצית מהזכויות (קרנות השתלמות, פנסיה וכן הלאה) במסגרת חלוקת הרכוש זה רק במקרה של רועה זונות.
מאחד מפסיקותיו של השופט שנהר שכבר פרש, היה הסכם / חוזה פיקטיבי שהחברה עוברת לאישה, לימים הצדדים החליטו שהם מתגרשים מאחר ובעלה בגד בה ויש לו ילד נוסף מחוץ לנישואים. הטענה שלה הייתה שהיא רוצה לבטל את ההסכם השני, אם היא הייתה יודעת שיש לו אישה נוספת היא לא הייתה מבטלת את הראשון. השופט שנהר ביטל את ההסכם השני וקבע שההסכם הראשון הוא הקובע.
2.      אינו ממלא אחר חובת העונה כלפי אשתו- אחת החובות של הבעל היא לספק את צרכיה של אשתו, אומרת האישה שלא רוצה לשכב איתו, אומר ביה"ד שהיא צודקת, נוצר מצב שהבעל לא מקיים את מצוות העונה כלפי אשתו למרות שהיא זו שמסרבת, אך זו מסיבה ברורה. ולכן מחויב בכתובתה.
בד"ר חלק א' עמ' 5 בגדר מורד ומאיס עליי
בד"ר חלק ח' עמ' קכד רועה זונות מהסוג השני

בישראל כיום יש לא פעם ולא פעמיים בעיה בהגדרת אבהות. אנו מכירים את הנושא הזה בעיקר בשאלת מזונות, הילד הוא לא שלי, טוען הבעל, הוא של פלוני ולכן איני מעוניין לשלם מזונות אך מצד שני רוצה שהילד יהיה איתו בחופש למשך חודש בטענה שהוא שלי. יש חוק שנקרא מידע גנטי (בדיקת רקמות) התש"ס, החוק עוסק בתתי נושאים של בדיקת רקמות לדוגמה לצורך מחקר, אנו נתעסק רק בצורך לבדיקת אבהות.
אחת הסיטואציות השכיחות במדינת ישראל: יוסי, איש נשוי, באחד הערבים, רב עם אשתו, כדי שהמצב לא יתלהם, הוא יצא מהבית. יוסי ירד לפאב השכונתי ושתה. רויטל שישבה ממול קלטה שמשהו לא בסדר, ניגשה אליו, התיידדה איתו, ניחמה אותו וסיימו את הלילה במלון. בבוקר יוסי מתעורר, רויטל לא לידו אך מוצא פתק על המיטה שמבטיחה לשמור על קשר. הוא חוזר הביתה מאושר ושוכח מזה. אחרי שנה, הוא מקבל מעטפה בדואר עם שליח בידיים רועדות הוא פותח את המעטפה ומזהה את כתב היד שלה וכותבת מזל טוב עם תמונות בנו התינוק בצירוף תביעת אבהות ומזונות. בתביעה כזו ביהמ"ש יורה ואפילו יכפה על בדיקת רקמות משום שרויטל היא פנויה ואין חשש ממזרות לקטין וברגע שיוכח שיוסי האב הוא יחויב במזונות.
לדוגמה, בפס"ד שבו מדובר אחד האנשים העשירים במשק הישראלי של השופט פאול שטרק, לאיש הייתה מזכירה והיא החליטה שהיא מביאה ממנו ילד לעולם, היא יצרה עמו קשר מיני, הוא נשוי עם ילדים משלו והיא אמרה לו שהיא רוצה אותו כפרטנר מיני בלבד. הגברת ערכה יומן שכל מפגש מיני שהיה להם היא רשמה את היום הזמן המקום ומי נכח במפגש. בין היתר היו להם מפגשים בינם לבין עצמם. כל פעם שהיה להם מפגש בינם לבין עצמם, היא ביקשה ממנו כשהוא יוצא הוא ישאיר לה הודעה בתא קולי שהיה לו כיף איתה בערב. היא נכנסה להיריון וגילו שיש לה תאומות והיא פנתה אליו, הוא כמובן לא קיבל את זה בהתרגשות וביקש ממנה לבצע הפלה והיא אמרה לו מה פתאום אני ביצעתי כבר הפלה ממך לפני חודש וחצי והרופא אמר שאם תבצע עוד הפלה היא לא תוכל להביא ילדים. הציעו 5000 שקל מזונות לכל בת לחודש, כולל מדור, כולל הוצאות חינוך וכו'. הגברת אמרה שהיא רוצה 10,000 לכל בת, הגבר סירב והיא שלחה את תביעת האבהות והמזונות לאשתו. בביהמ"ש השופט שטרק טוען שהוא יודע שמדובר בתרגיל אבל מדובר בשתי בנות שהובאו לעולם, אפילו אם לא מרצון. דרשו מביהמ"ש לטעון מתי ביצעה את ההפלה הקודמת וכך היא מחזקת את הטענה שלא תוכל להביא ילדים, היא הביאה מסמך אבל לא בטוח שההיריון היה ממנו כי במפגש המיני היו נוכחים עוד 2 גברים ולכן לא ניתן להוכיח מי האב. שם נפסק 1,500 לכל בת ועד גיל 18 מאחר ומדובר בהורה בעל כורחו ותכנון מראש. פסה"ד הגיע לערעור אצל השופט שנלר במחוזי שם נהפך פסה"ד ופסקו 2000 לכל בת ומגיל 18 עד סוף הצבא שליש והוסיפו על מחצית הוצאות חינוך, קייטנות וכן הלאה. על כך הוגשה בר"ע ונדחתה בשל הלכת חניון חיפה.
ככלל גישת בתי המשפט לגבי הורה בעל כורחו היא גישה מאוד ישנה, חוץ מפס"ד אחד שניתן על ידי השופט ינון בבימ"ש שלום ושם נפסק על מצג שווא שהאישה אמרה שלא יכולה להיכנס להיריון ופסקה לגבר 100,000 פיצוי. על כך הוגש ערעור ושם נבדק מתי יהיה תשלום עבור 100,000 שקלים על מנת שלא יפגע בילדים כי זה ירד מהמזונות לקטין. זו עילה מתחום דיני המשפחה. מאוד הסתייגו מהביטוי הורה בעל כורחו והשאיר את פס"ד על כנות מאחר והשופטת כתבה פס"ד שמאוד קשה להפוך אותו.
סיטואציה שניה, זוג נשוי, יש להם בת, הבעל שמנמן, נמוך עם משקפיים, אין לו גנים חיצוניים טובים אבל יש לו משכורת טובה אשתו אומרת שהיא רוצה שימשיך לשלם מזונות כי יש לו כיס עמוק, היא רוצה שהילדים יראו טוב, מקיימת יחסים עם המאמן כושר ובאה לבעלה ואומרת לו מזל טוב עליך לשלם מזונות. בישראל כיום אי אפשר יהיה להוכיח שהוא לא של הבעל. זה מקרה אחד שכיח ויש הרבה תביעות בעניין הזה, היה על כך כתבה בערוץ 10 לא מזמן, שם המקרה היה שהבעל היה במילואים בצאלים ובמהלך המילואים חזר פעם אחת לביתו לחופש וכשנגמרו המילואים אשתו הודיעה לו שבהיריון ויום אחד רואה התכתבות שלה עם גבר אחר ובו כותבת לו שלא יודעת ממי היא בהיריון. הבעל ישב בשקט, נולדה בת בלונדינית שלא דומה לו, הוא הגיע לאותו אחד, לקח ממנו דגימת ד.נ.א וביצע ד.נ.א בינה לבין של הבת וגילה שהבת לא שלו. ביהמ"ש פסק שעליו לשלם מזונות לה ולבתו הקודמת, ביקש בדיקת רקמות מביהמ"ש והוא סירב. עפ"י חוק מידע גנטי אסור לבצע בדיקת רקמות באופן פרטי אלא בצו ביהמ"ש בלבד.

דוגמה נוספת, רינת נישאה למשה ב1972 כדת משה ישראל. לאחר מס' שנים מגלה רינת שמשה עקר ולא יכול להביא ילדים לעולם, היא מבקשת לאמץ ילדים והוא מסרב, כתוצאה מהסירוב מגישה רינת תביעת גירושין כנגד משה והוא אומר לאשתו שלא מתגרש ממנה ובורח לבלגיה. מהרגע שהוא ברח לא היה תיעוד במשרד הפנים או במשטרת הגבולות שאי פעם חזר לארץ. לימים, מכירה רינת את יוסי, היא לא יכולה להתחתן עם יוסי כי היא נשואה ולכן חיה עמו כידועה בציבור, לרינת ויוסי שתי בנות, ביציאה מביה"ח לאחר שכל בת נולדה כתבה רינת ששם האב הוא משה. אם הייתה אומרת ששם האב הוא יוסי לא היו מקבלים את זה אלא בצו מביהמ"ש. בשנת 2008 יוסי ורינת נפרדים. הם עושים ביניהם הסכם פירוד ושם יוסי כותב שמכיר בבנות והוא ישלם עבורן מזונות ואותו אישרה השופטת שפרה גליק ונתנה תוקף פס"ד. בשנת 2009 מקבלת רינת מכתב מרשם הירושה בת"א, במכתב כתוב לה כי בעלה משה נפטר ובידו יש בקשה אשר הוגשה על ידי ארבעת אחיו לקיום צו ירושה, הוא לא השאיר צוואה. כותבת רשם הירושה, על פי הרישומים שבפנינו את אשתו ויש לכן שתי בנות ולכן לא האחים יורשים אלא היא והן. הוא ביקש ממנה תגובה. הולכת האישה לעו"ד ומספרת לו את הסיפור ואותו עו"ד מציע לה לכתוב "אני ובנותיי מסתלקות מהעיזבון" ולשם כך צריך להגיש תרשימי הסתלקות כדין ומכיוון שהבנות קטינות צריכים את אשור האפוטרופוס והלך להתייעץ עם עו"ד אחר שבדק את שווי הונו של משה שהתברר כהון עתק. ואז הומלץ לאישה לא להסתלק מן העיזבון והוגשה בקשה לצו קיום ירושה מטעם האישה והבנות, בשלב זה כיוון שיש שתי בקשות שונות הרשם לירושה העביר את התיק לביהמ"ש לענייני משפחה על מנת שזה יכריע מי יורש בתיק, את התיק בדבר התנגדות לירושה קיבלה אותה השופטת, שפרה גליק. האחים הגישו בקשה לצו ירושה וגם האישה והבנות, האחים כתבו שאין אישה ואין ילדים, הרשם אמר שיש לו אישה ושתי בנות. מגיעים לדיון הראשון והשופטת גליק פונה לעו"ד של האישה והבנות ושואלת איך פתאום הן הפכו את הבקשה שלהן מהסתלקות לתביעת עיזבון? עוה"ד ענה שהן עברו סבל של שנים וגדלו בלי אבא כי הוא נטש אותן וחי לו בבלגיה, הן שינו את דעתן או שקיבלו יעוץ שגוי. לגבי הסכם הפירוד, אין ספק שיוסי ראה בבנות האלה כבנות שלו לכל דבר ועניין. הן התייחסו אליו כאב והוא התייחס אליהן כבנות אבל בין זה לבין אבא ביולוגי שלהן הדרך ארוכה. הבנות הסכימו לבדיקת רקמות, האחים של משה הביאו רקמות ממשה טרם קבורתו כי גם הם מסכימים לבדיקת רקמות. מי שהתנגד לבדיקת הרקמות זה היה היועמ"ש, סעיף 28(ה)(6) לחוק מידע גנטי קובע שכאשר קוצים לבצע בדיקת רקמות ויש חשש לכשרותו של הקטין אין לביהמ"ש לענייני משפחה כל שיקול דעת והוא לא יכול להורות על בדיקת רקמות וחייב לדחות את תביעת האבהות. האופציה היחידה שיש לביהמ"ש לאפשר בדיקת רקמות בסיטואציה כזו היא להפנות את השאלה על ידי ב"כ היועמ"ש לנשיא בד"ר בלי פרטים מזהים של המקרה ולשאול האם במקרה דנן בדיקת רקמות יהיה בה בכדי "לממזר" את הקטין? מאז חקיקת החוק ועד 2006 היה שק"ד לביהמ"ש, נשיא בד"ר מעולם לא אישר בדיקת רקמות ואכן רובם של פסקי הדין דחו את תביעות האבהות בסיטואציה כזו כלומר נוצר מצב שאין אפשרות להוכיח בכלל את שאלת האבהות ונקבע שהבעל הוא האב מכוח חזקה יהודית ושם כתוב "רוב בעילות אחר הבעל". ניתן פס"ד ובו נכתב שאין לה סמכות שיפוט בתיק, רוב הנכסים בבלגיה, באיי סיישל, במונקו, ושלחה את הצדדים לדון בתיק בבלגיה. המשמעות להעביר הכל לאחים, על פי החוק הבלגי אין בעיה לבצע בדיקת אבהות וכן גם אם אשתו של הנפטר אך לא חיית איתו 3 שנים טרם בפטירתו את לא יורשת. לפי החוק הבלגי הבנות והאישה לא יקבלו שקל. על פסה"ד הוגש ערעור למחוזי שם ישבו שנלר, ורדי ועוד אחד. שם נהפך פסה"ד ואמר שברגע שביהמ"ש קנה סמכות ויש נכסים בישראל, הסמכות נשארת בישראל. השופטת גליק התגלתה בעיה בתיק, הבת הגדולה כבר הייתה מעל 18 וגליק אומרת היא לא צריכה אישור יועמ"ש, היא תבצע בדיקת רקמות אם יוכח שהיא הבת- שתיהן הבנות של משה ואם יוכח שלא- עליהם להסכים ששתי הבנות- לא הבנות של משה. הסירוב של הבת יכול להעיד לרעתה. עוה"ד הציע לה להיכנס להיריון, נמסר תגובה לשופטת גליק שהיא מוכנה לביצוע בדיקת הרקמות אך מאחר והיא בהיריון, אם היא תמומזר כל ילדיה ימומזררו והיועמ"ש סירב לביצוע בדיקת הרקמות. 

חובות האישה לבעלה/ ד"ר יאיר שיבר

חובות האישה לבעלה/ ד"ר יאיר שיבר

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ביוטיוב עו"ד נועם קוריס בטוויטר עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com  
עו"ד נועם קוריס בבלוגר עו"ד נועם קוריס בלינקדין עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

1.      "מעשה ידיה"- מספיק מהתנהגות
כל מה שהיא מרוויחה בעבודה עובר לבעלה כי בתמורה לכך הוא נותן לה מזונות. היא יכולה להגיד "איני ניזונת ואיני עושה"- המשכורת שלי אליי ואל תיתן לי מזונות ממך. מעשה ידיה, נתון לשיקולה של האישה בלבד. ההיפך לא עובד.
2.      "מציאתה"
היא הולכת ברחוב, מוצאת 10 ₪ , זה של בעלה.
3.      "פירותיה"
אם אישה מביאה את הנכס והוא שלה, הבעל זכאי לפירות הנכס, למשל שכירות- זה נכסי מילוג, אלו הפירות שאישה חייבת לבעלה. ביד"מ סידיס נ' סידינס שינה זאת (בית דין מיוחד של שני שופטים ודיין רבני) ביה"ד האזורי פסק שהשכירות שייכת לבעל. השופטים פסקו שנכסי מילוג של האישה ממועד הקרע כל הפירות שייכים לאישה בלבד. חוק שיווי זכויות האישה תוקן – סעיף 5(א)(ג) קובע שהפירות שייכים לאישה. הסעיף גובר ובד"ר חייבים לפסוק לפי החוק, נכסי המילוג הם של האישה על פי פירותיהם. הבעל מחליט אם רוצה בתור נכסי מילוג או בתור נכס צאן ברזל.
4.      ירושתה - בעל יורש את אשתו ואישה אינה יורשת את בעלה, לשם כך צריכים להתקיים מס' דברים: מוות של האישה לפני הבעל, חוק הירושה קובע שאם יש צוואה הולכים לפי הצוואה ואז היא נותנת למי שהיא רוצה, כיום נשים מורישות לילידים. אם לא השאירה צוואה החלוקה על פי חוק הירושה, 50-50 אם יש ילדים. השאלה אם יש אחים וכו'. אם יש הסכם ממון הוא תקף רק לחיים.
כלל הסעיפים הנ"ל לא מתקיימים בימינו.

התחלנו ישר לצלול לחיובים בין בעל לאשתו לפני שדברנו מי רשאי להתחתם עם מי. יש היום הרבה מקרים בישראל שבהם אנשים מכירים זמן רב ורק לפני החתונה הרבנות מסרבת. בעלי דת יכולים להינשא רק בנישואים דתיים. אין אפשרות כזו. חייבים לצאת למדינה שבין נישואים אזרחיים מוכרים ע"פ חוק, להביא תעודת נישואים מוכרתת ורק אז ירשם כנשוי. בבית הדין הרבני יש שוני גדול בין זוגות נשואים לפי הדין האישי לכאילו שלא. עשרת החיובים בין בעל לאשתו שראינו – מחייבים רק לפי הדין הדתי. בנישואים אזרחיים בית דין רבני לא מכיר בחיובים אלו. כך, אשה לא זכאית למזונות לבעלה ולא צריכה להיות זכאים לשיטתם גם בבית משפט אזרחי – כי חוק לתיקון דיני משפחה סעיף 2א שעניינו מזונות אישה קובע שיש לדון במזונות אישה לפי הדין האישי שלה, ואם הדין האישי קובע שלא מגיעים לה מזונות – אין לה. כך גם לגבי ידועה בציבור אמורים לדחות תביעה למזונות. אלא שבהמ"ש העליון הבין שיש כאן אפליה ובפס"ד רסנו חייב דיני מזונות לידועה בציבור מכוח דיני החוזים. כמו שפרנסת כל זמן הנישואים כך גם לאחר פרידה.
זה הביא למצב טוב יותר לידועה בציבור – לאישה בנישואים דתיים מגיעים מזונות עד הגט. לידועה בציבור לפי הפסיקה מגיעים מזונות ללא מועד מסוים. אין עניין של גט. רציונאל המזונות הוא שיקומי – כלומר הם אמורים להינתן לאחר הגירושין. יש פסיקות שנתנו מזונות לנשים מזונות לכל ימי חייהן.
אולם יש שופטים בבהמ"ש לענייני משפחה (שילה, מקייס) שמנסים לתקן את המעוות והתחילו לפסוק לנשים שהתחתנו לפי הדין הדתי מזונות אחר הגט. אין משהו ברור שניתן לומר ללקוחה בבית משפט עד מתי יפסקו לה מזונות. שופטים פוסקים לפיה ראות עיניהם. מסתמכים על נושא מזונות משקמים.
לכן, לדעת המרצה, מבחינה משפטית, עדיפים נישואים אזרחיים. נישואים אזרחיים מבחינת ביה"ד הרבני – יחייבו גט לחומרה אך מבחינת מזונות המעמד הוא כמו של ידועה בציבור. מכייון שהן נשואות מספק לא מתקיים המוציא מחבירו עליו הראיה ולכן אין זכאות למזונות. אם ביה"ד הרבני מבין שאחד הצדדים שנשאו בנישואים אזרחיים משתמש בגט לצורך סחיטת הצד השני הוא פשוט יבטל את תוקפם והם יהפכו לרווקים. זה הבדל מהותי – לא ניתן למשוך את הצד השני, לפי קביעת ביהמ"ש העליון, יותר מחצי שני.
מקרה אחר שנפתר בקלות – אם הבעל הפך צמח בת"ד, בנישואים אזרחיים לא תהיה בעיית עגינות ויבטלו את תוקף הנישואים. בנישואים דתיים יש בעיה רצינית. בביה"ד הרבניים יש שלוש גישות לגבי תוקף הנישואים – גישה אחת שאין תוקף בכלל (אין לשון קידושין, עדים כשרים ועוד). גישה שניה שיש תוקף מוחלט (יש כוונה, טבעת, אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות). זוג נשוי לכל דבר. גישה ביניים פוסק שצריך גט לחומרא. תוקף מספק. זה אומר שחייבים להתגרש במסגרת ביה"ד הרבני. אך מבחינת דיני מזונות לא מקבלים מזונות כאמור. זו הגישה השולטת היום. אך אם מתועררת בעיה או צורך מיוחד – עגינות, רצון להתחתן עם כהן ועוד – ביה"ד יקבע שאין תוקף.
היהדות מכירה רק בגט שניתן באופן מסוים. אם החוק יכיר בגירושין אזרחיים זה יצור בלאגן עצום. כיום לפחות היתרון הוא שאין בעיית ממזרות כי הגט פותר זאת באופן ודאי ומוכר ע"י ביה"ד רבני. ע"פ החוק כיום, גם זוג חד-מיני יהודי שרשום כנשוי חייב להתגרש במסגרת ביה"ד הרבני. כי החוק קובע סמכות ייחודי בענייני נישואים וגירושין. היה מקרה עם זוג נשים וביה"ד הרבני אפילו לא הסכים לפתוח את התביעה כי יש כאן הכרה מסוימת. ואז אתה בבעיה. הם פנו לבהמ"ש לעניני משפחה ופנה לחוק התרת נישואים שעוסק בזוגות מעורבים והקיש מחוק זה. הזוג לא יכול להתגרש בבי"ד רבני ולכן הסמכות שלו. הן נרשמו כגרושות.
מעיר שרוב הפוסקים הספרדים לא נותנים תוקף לנישואים אזרחיים ואילו הפוסקים האשכנזים נותנים תוקף. באשכנז זה היה רווח יותר וזה עניין תרבותי. היום בלי קשר להרכב כולם ידרשו גט לחומרא.
נישואים רפורמים – אם זה היה אזרחי היה נדרש גט לחומרא כי זה מאוד דומה לנישואים דתיים. הזוג לא נשוי. חוק יחסי ממון קובע חזקת שיתוף על זוגות שהתחתנו אחרי 74'. החזקה אומרת שזה משותף ונטל ההוכחה על הטוען לאי השיתוף. מי שהתחתן לפני ה1.1.74 וכל הידועים בציבור חלה הלכת השיתוף. בהלכת השיתוף אם אתה טוען לשיתוף בנכס שרשום על שם הצד האחר אתה צריך להוכיח שיתוף. נטל ההוכחה הפוך – הנטל על הטוען לשיתוף. אם במהלך נישואים יש דירה שרשומה על שם הבעל – לפי הלכת השיתוף האישה תצטרך להוכיח שיתוף (הדירה נקנתה ממקורות משותפים, הבעל שיתף אותה בנכס). לפי חזקת השיתוף הבעל יצטרך להוכיח שהדירה אינה משותפת. בנישואים רפורמים – כידועים בציבור וחלה הלכת השיתוף.
המרצה סיפר שמייצג אישה בנישואים רפורמים ורוצה שביה"ד יכיר בנישואים כדי שיחול חוק יחסי ממון, אלא שביה"ד הרבני לא מוכן לדון בנישואים רפורמים, כי זה נראה כהכרה בנישואים אלה.
עובר לדבר על סטטוסים:
הסטאטוס נקבע על פי האבא, כאשר מדובר בנישואים מותרים. כלומר – חשובה שאלת האבהות כדי להכריע בשאלת הסטטוס. העליון קבע ששאלת אבהות רק בסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה. רק הוא מוסמך לתת צו לבדיקת רקמות. בכל מה שקשור לשאלת הסטאטוס אם כשר לבוא לקהל – סמכות ייחודית מכוח סימן 51 לדבר המלך במועצתו. זה גורם להכרעות חלוקות לפי בתי המשפט ובתי הדין – יש אבא מוכר לפי כל אחד מהערכאות – אבא לשאלת הסטאטוס ואבא לשאלת הכשרות. נוצר גם פער בין אבא ביולוגי לאבא משפטי.
כהן – אסור להתחתן עם 5 סוגי נשים: גרושה, זונה, חללה, גיורת, חלוצה. כהן גדול יכול להתחתן רק עם בתולה וגם לא עם אלמנה. יש הבדל בין נושאים בטלים לאסורים – בטלים לא היה כלום לכתחילה. לא קרה כלום. כמו אח ואחות. כל איסורי עריות. קידוש אשת איש, אב וביתו ועוד. אלא נישואים בטלים ולא צריך גט.
לעומת זאת נישואים אסורים אלה נישואין שיהיו בתוקף כמו כהן וגרושה למרות שהם אסורים. בי"ד רבני ישר יחייב בגט. הילדים יופיעו ברשימת פסולי החיתון. גרושה – מי שניתן לה גט כדין.
היה מקרה של מישהי שהתגרשה לגט לחומרא בגלל נישואים אזרחיים. לימים רצתה להינשא בנישואים דתיים. ביה"ד ביטל תוקף הנשואים הראשונים ואז אין תוקף לגט שקבלה ואינה גרושה ולכן יכלה להתחתן עם כהן. זה יתרון למישהי שמתחנת בנישואים אזרחיים אם תצליח להשיג את ביטול הנישואים האזרחיים – ניתן אח"כ להתחתן עם כהן. אם כבר יש ילדים עם הכהן שכך יהפכו לפסולי חיתון זו עוד מוטיבציה לבטל הנישואים הקודמים.
נישואים פרטיים – ביה"ד לא נותן לכך תוקף. דובר בכהן וגרושה שהתחתנו באופן פרטי וביקשו תעודה מביה"ד הרבני. סורבו. בקשו פסה"ד שמותרים להתחתן – גם סורבו. הגיע לעליון שפסקו שהרבני צודק – כל מסמך מכיר בתוקף נישואים פרטיים. כדי למנוע תופעה זו לא הכירו. אך אם ירצו להתגרש צריך גט רגיל. כל מקרהשל קידושים פרטיים בודקים את העדים ונותנים גט כדין. יש תוקף הלכתי, פחות בתוקף מבחינת משרד הפנים כי לא מוכנים להכיר.
זונה – מי שאינה בת ישראל – לא יהודיה, או בת ישראל שמקיימת יחסי אישות עם מי שאסורה להינשא לו באיסור השווה לכל. מישהי שקיימה יחסי אישות עם מישהו שאסור לה להתחתן איתו – כמו אישה נשואה שמקיימת יחסי אישות עם גבר אחר. אשת כהן שנאנסה, אפילו ע"י גוי – חייבים להתגרש. מרגע האונס הופכת לזונה. מישהי שקיימה יחיס אישות עם גוי ולימים רוצה להתחתן עם כהן – אסורה לכהן כי נחשבת זונה. כל מי שמקיימת יחסי אישות עם גוי הופכת לזונה.

שיעור שעבר התחלנו לדבר על סאטוסים – דברנו על כהן. הסברנו מי נחשבת מבחינה הלכתית "זונה". לישראלית וממזרת אסור להינשא – אם קיימו יחסי אישות אח"כ יהיה אסור לה להינשא לכהן. בפועל לא מתחקרים מי שמתחתנת עם כהן, אך אם הדברים צפים לא יסכימו לרשום. חייבים להבחין נישואים/קידושין אסורים (פסולי חיתון שמתחתנים בקידושים פרטיים) לבטלים. ניושאים אסורים הם בעלי תוקף הלכתי. אם ירצו להתגרש יהיה חייבים גט מעיקר הדין ולא מחומרא. מי שירצה להתגרש יהיה בעל עילת גירושין טובה. לעומת זאת, נישואים בטלים לא חלים מלכתחילה. למשל מישהו שמקדש מישהי שנשואה לאחר. כיום בית דין רבני לא נותן תוקף לנישואים פרטיים ומאפשר להירשם כנשואים. הוא גם לא ייתן פסק דין שמכיר כנשואים או כרווקים. הדבר היחיד הוא שברישום הפנימי הוא מחשיב כנשואים וכשירצו להתגרש הוא יתן גט. יש כאן עניין של מדיניות שלא רוצים לעודד את קיומם של נישואים פרטיים.
נישואים אזרחיים מקבלים תוקף בהתאם לחוק המדינה שנתנה את התוקף למנגנון. בנישואים הלכתיים לא צריך את הממסד. מטרת הרבנות היא לעשות סדר, לפקח. באים להגן מחששות שונים. היה מקרה של זוג שהתחתן כנשואים פרטיים ופשוט נפרדו וכשהאישה באה להירשם היא התחתנה ונולדו ילדים. הבעל הראשון נזכר שהוא רוצה גט. כרגע יש בעיה קשה של שני ילדים ממזרים.
טעות קלאסית של עו"ד של כהנים בתביעות גירושין היא לטעון שהאישה זנתה תחתיו – כי כך הוא ישר חייב לגרשה והוא לא יכול להשתמש בגט כקלף משחק.
כהן וגרושה שהתחתנו – הילדים הופכים לסטאטוס חדש – חלל. והבת – חללה. החלל אינו כהן ומותר לו להתחתן עם האסורים לכהן. חלל – ילד של כהן ושל מי שהתחתנה עימו והיא אסורה לכהן. בנוסף – מי שמקיימת יחסי אישות עם חלל – גם היא מוגדרת כזונה (ויהיה אסור לה להתחתן עם כהן). חללים מופיעים ברשימת פסולי החיתון במדינה, כי בנו של חלל תמיד יהיה חלל.
למשל חלל התחתן עם לויה (מספיק יחסי אישות לא חייבים להתחתן). הבן חלל והבת חללה. הבת החללה לא יכולה להתחתן עם כהן. אם הבת החללה מכירה ישראל – מותר להתחתן. הילדים שלהפ – ישראל, כיוון שייחוס הולך לפי האב (כל עוד הנישואים מותרים), והילדים כבר יוכלו להתחתן עם כהן. כלומר – חללות יכולה להיפסק כשמדובר בבנות חללות. אך הבן החלל תמיד יביא חלל, גם אם היא מותרת לו. הולכים לפי האבא.
הכהן עצמו לא מתחלל אלא נשאר כהן. אם אחרי שקיים יחסי אישות עם גרושה הלך והתחתן עם ישראלית שמותרת לו - הילדים כהנים. מי שקיימה יחסי אישות עם חלל הופכת גם היא לחללה ולא רק בת כהן שהתחתן עם האסורה לו.
מציין שנידה ברשימת העריות אבל עדיין ילד שנולד כתוצאה מכך אינו נחשב ממזר. הסטאטוס לפי האב. והאמא לא תהפוך לזונה. למרות שמדובר ביחסים אסורים.  
לכהן גם אסור להתחתן עם גיורת. גיורת – מי שנולדה לא יהודיה. איך מתגיירים? גבר: מילה, טבילה וקבלת עול מצוות. אישה: טבילה וקבלת עול מצוות. מי שהתגייר הופך להיות יהודי אבל מקבל סטאטוס בפני עצמו – גר או גיורת (הסטאטוס החמישי. הרביעי –חלל).
גר שהתגייר כאילו נולד מחדש ולכן משפחה של גוים שהתגיירו כולם באופן עקרוני האב יכול להתחתן עם הבת, הבת עם הבן וכו'. הילדים לא יהיו ממזרים למרות שאין כאן גילוי עריות. בפועל חז"ל אסרו זאת. אך אם למשל האב אנס את בתו אחרי שהתגיירו - הוא לא יהיה ממזר. האב שהתגייר הוא ביולוגי אבל לא משפטי – אין קשר משפטי משפחתי. לגבי גיור במהלך הריון – יש מח' ונוהגים לחכות עד הלידה ולגייר אח"כ.
אם זוג התגייר ונולדה ילדה – האם מותר לה להתחתן עם כהן? לא. היא בת גרים. לכהן מותר להתחתן עם בת גרים רק אם מעורב בה זרע ישראל, כמו גיורת שהתחתן עם ישראל. ישראל שנולדה לו בת מנוצריה והבת התגיירה – נולה מחדש ולא נחשבת כבעלת זרע ישראל.בן של גרים נחשב ישראל אך לא נחשב בזרע ישראל.
היה מקרה של זוג ישראל וגויה שנולד להם ילד. הייתה שאלה היכן הילד ישאר (בבית משפט תביעה נגד הגירה). היהודי טען שהילד יהודי – הילד נימול והבעל טבל אותו. למעשה הוא גייר אותו. נטען שזו שאלת סטאטוס ולכן הסמכות של ביה"ד הרבני. ביה"ד ציין שברור שהנישואים בטלים. אומנם מבחינת החוק זה בעייתי להמיר דת אך זה לא אומר שמבחינת הדין הדתי זה חסר משמעות. כי צריך שהאב או האם יגיירו ואין קשר משפטי בין האב לילד. המילה ביום השמיני לא תופסת כי לא הייתה סמוכה לטבילה. בשורה הסופית קבעו שהגירות אינה חלה כי יש לגייר קטן רק כשאביו או אימו מביאים אותו להתגייר והיהודי לא נחשב כאביו.
[מרחיב על תרומת זרע – יש משולש של זרע, ביצית ופונדקאות. אם יש לך שני מרכיבים אתה יכול לקבל מהמדינה אישור לשלישי. לכן ללסביות עדיפות מובנית על פני זוג הומואים – כי יש להם שני מרכיבים ולהומואים רק זרע. לכם הם נוסעים לחו"ל. לטענת המרצה יחס המשפט העביר לזרע הוא כאל חפץ. לכן ניתן להפקירו והוא לא שייך ליהודי שמתחתן עם גויה והוא לא נחשב אבי העובר. יש פוסקים שסוברים שבשביל קשר משפטי צריך כוונה שיוולד ילד ולא מספיק זרע. ולכן תרומת זרע בשביל כסף אינה מקימה קשר משפטי בין התורם לבין הילד שנולד. במשפט הישראלי אם יש קשר ביולוגי תמיד תהיה חייב בכל החובות המשפטיות ואין את ההפרדה הזאת]
גיורת – כאילו נולד מחדש. נתנו דוגמאות.
חלוצה – יש ייבום או חליצה. רק כשלאדם שנפטר אין ילדים ויש לו אח והרעיון שהאח יתחתן עם האלמנה. הרעיון שחלוצה היא כמו גרושה 0 לכן היא אסורה לכהן. בניושאין אזרחיים צריך גט לחומרא. האם צריך חליצה לחומרה? אכן יש טקס חליצה מספק. ביה"ד יבוא לקראתה אם תרצה להתחתן עם כהן כי החליצה תהפוך אותה לגרושה ולכן יבטל הנישואים. או אם החולץ מסרב לבצע הטקס. לפי סעיף 5 לחשבד"ר – סמכות החליצה היא סמכות ייחודית לרבני כמו בנישואים וגירושין, כמו לגבי סרבן גט. אם בזמן הפטירה אם הנפטר בהריון – האם האלמנה פטורה מחליצה? ממתינה ללידה. אם זו בת היא אלמנה רגילה. אםנולד בן ממתינים עד גיל 13 ואז תתבצע חליצה. אם לא תחכה הילדים אינם ממזרים. יש איסור אך לא מופיעה ברשימה העריות. יש חשיבות לקביעת רגע המוות – האם הילדים או האב מתו קודם – אם קודם האב מת האשה פטורה מחליצה.
ללוי מותר להתחתן עם כל האסורות לכהן.
ישראל – כמו לוי, מה שמותר לו מותר לו. בכהןף לוי וישראל אין פגמים. מעכשיו כל סטאטוס נוסף הוא עם פגם מסוים.
סטאטוס רביעי: חלל. סטאטוס בפני עצמו.
סטאטוס חמישי: גרים.
סטאטוס שישי: חרורי (מהמילה חור). עבד עברי יוצא לחופשי בשנת השמיטה. אם רוצה להישאר נשאר עבד עד שנת היובל. עושים לו חור באוזן. היום אין סטאטוס זה.
סטאטוס שביעי: ממזר. מהי הגדרת ממזר? כדי שילד יהיה ממזר ההורים צריכים להיות שניהם יהודים והתחתנו כדת משה וישראל. אם אלו נישואים אזרחיים יבטלו את תוקף הנישואין. ילד מגוי איננו ממזר אלא ישראל לכל דבר (אך האימא זונה). זוג שהתחתן והאב אינו יכול להוליד. האישה מקבלת תרומת זרע. האם הילד ממזר? יש מספר גישות. גישה אחת – הרציונאל הוא למנוע מהאישה לקיים יחסי אישות עם גבר אחר כדי לשמור על שלימות המשפחה. יש הסוברים שהזרעה שווה ביאה. רוב הפוסקים סבור שלא – הזרעה איננה כביאה (יש שסוברים שגם הפריה, לא רק הזרעה – מביאה לממזרות). לכן כדי לצאת ידי חובת כל הפוסקים ההצעה לקבל תרומת זרע מהפריה ומגוי.
הערה: לא לבלבל בין דת לסטאטוס. אמא יהודיה ואב מוסלמי – כפול דת. השאלה איך לדון בדין האזרחי – היכן יתחנך, מה קורה מבחינת דיני המזונות – לכאורה לא מגיע לו. ס' 3 לחוקלתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע שאם לנתבע יש דין אישי שאר הוראות החוק לא יחולו. כאן הנתבע הוא מוסלמי. צריך ללכת לדין השרעי. התשובה היא שלילית – הבן מוסלמי אך לא מתייחס לאביו, אא"כ האב יקח את הילד לביה"ד ויכריז עליהם כילדיו. גם לפי המשפט העברי. לכאורה בהמ"ש לענייני משפחה לא אמור לפסוק מזונות. המרצה מספר על מקרה של אמא נוצריה ואב יהודי – הילד חסר דת. הולכים לפי הדין האישי של הנתבע. הנתבע טען שהוא יהודי ואין קשר בינו לבין הילדה. בפועל נפסק שיש לתת מזונות במנותק מהדין האישי. לפעמים החובה לתת מזונות של האבא גם אם האישה יותר עשירה. גם אם המשמורת שלו האישה פטורה לפי הדין האישי באופן עקרוני אך חייבת מזונות מכוח צדקה. אך אם סדר הגודל של ההכנסה דומה – האב יחויב במזונות.
הערה: לטענת המרצה במשמורת משותפת מפחיתים חלק מהמזונות. בתי משפט היום בעד משמורת משותפת. אם האם תוותר על המשמורת המשותפת אך תדרוש שיהיו איתה בחצי מהזמנים יפחיתו הרבה פחות (יש שופטים שכמעט לא מפחיתים בטענה שההפרשים בהוצאות האמא הם אפסיים אם המשמורת תהיה מלאה שלה או משותפת). לכן גברים מעדיפים היום משמורת משותפת בשביל ההפחתה.
המרצה מרחיב בהקשר זה שיש הבדל בין המשמורת – חלוקת הזמנים איפה הילד יהיה, לבין האפוטרופסות – קבלת ההחלטות על חינוך הילד וכל החלטה מהותית אחרת, כשההורים הטבעיים לעולם ישארו האפוטרופוסים ויצטרכו לקבל החלטה משותפת או להגיע כל פעם לבהמ"ש ולדרוש את הכרעתו.
יש ממזרים שנולדים גם מאיסורי עריות – אב ובת אח ואחות. ממזר הוא לעולם. ממזר או ממזרת שמתחתנים – הילד ממזר. ממזר עם ילדים מגויה ויתגיירו – יהיו יהודים. ממזרת עם בן מגוי – הילידים ממזרים.
מקרה: זוג התחתתן בשנת 70' כדת משה וישראל. ב73' התברר לאישה שהאב לא יכול להוליד. האישה הגישה תביעת גירושין בבי"ד רבני. האב ברח למונקו וסירב לתת גט. האישה הכרה יהודי אחר וחיה איתו כידועה בציבור. נולדו שתיבנות. כאב נרשם הבעל החדש. לימים הזוג נפרד וערכו הסכם פירוד שבו התחייב לשלם מזונות. ההסכם אושר בביהמ"ש. 3 שנים לאחר הפירוד האישה קיבל מכתב מרשם הירושה – הבעל שברח נפטר. האישה ויתרה על העזבון כי פחדה מעניין הממזרות. הרשם התעקש. התברר שהירושה הייתה בגובה 80 מליון אירו. העוה"ד הציע לא להסתלק. הוגשה בקשה לצו ירושה. האחים התנגדו וזה עבר לבית משפט וזה הועבר לשופטת שאשרה את הסכם הפירוד. עוה"ד טען שהבנות הן בנות הנפטר והשני הסכים להסכם הפירוד כי גידל את הבנות במשך שנים. מכיוון שעלתה שאלת ממזרות היועמ"ש היה מעורב והתנגד לבדיקת רקנות מחשש שהבנות התגלו כממזרות. עד שנת 2000 ביצוע במדינה בדיקות גנטיות בלי צו בית משפט, בלי שום איסור חוקי. בשנת 2000 חששו מבדיקות רקמות כי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל ילד שישי אינו מהבעל. נחקק חוק מידע גנטי שמתיר בדיקת רקמות רק בצו של בית המשפט לעניינמ משפחה (הסמכות נשללה מבד"ר – כי אין לבי"ד סמכות לאבהות. ומה אם דן בכך אגב אורחא כשדן למשל במזונות ואב טוען איני האבא – היו ארגוני נשים שחשו שבד"ר יעודד בדיקות ולכן הגבילו את סמכותו בעניין זה).  
בע"א משנת 548/78 נעה שרון – רווקה שהתעברה מרווק ורצתה בדיקת רקמות. לא היה חשש ממזרות. בהמ"ש פסק שלא ניתן לכוף כי זה פולשני, אך יש כאן תוספת ראייתית נגד טענתו של המתנגד. העירו שם שגם אם הנבדק יסכים לבדיקה לא יאשרו כשיש חשש לממזרות. מאז לא אשרו בדיקות כשהיה חשש ממזרות. ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני – הדברים שנאמרו כשהערה הפכו להערה מחייבת. משנת 92' כך מכריעים בתי המשפט באופן שיטתי. ב-06' נפל דבר- כל הצדדים ביקשו בדיקת רקמות כי טענו שהמאהב הוא האבא ולא הבעל (אם המאהב לא היה מודה הבעל היה נאלץ לשלם מזונות למרות שלא היה האב). ניתן להצהיר על אבהות עד גיל שנה. אחרי שנה חייבים בדיקת רקמות.

[יש טענה שחובת מזונות היא רק כשלאב יש כוונה להביא ילדים. אחרת גם הילד אינו מתייחס אחריו. לכן לפי טענה זו מי שרצה כסף ותרם זרע הילד שיוולד לא מתייחס אליו. מספר על מקרה של מישהו שהיה אבא בעל כורחו ולכן נפסקו מזונות מאוד נמוכים]

יום חמישי, 14 באפריל 2016

סיכום שיעור בליטיגציה כלכלית- אוניברסיטת בר אילן - כבוד השופט חאלד כבוב

בשוק ההון התרחשו 4 תיקונים 16-20 והוכנסו הרבה שינויים בממשל התאגידי.
חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (אכיפה מנהלית) נכנס בעולם התאגידים שבו הפער בין הפלילי לאזרחי לא היה ברור.
המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב הוקמה עקב קולות שעלו מהשטח וטענו שפסקי הדין לא היו נכונים ועקביים המלצות ועדת גושן וכו' ואז הוקמה המחלקה הכלכלית שבנויה משלושה שופטים והם עוסקים בחיי התאגיד בישראל ב-3 נקודות זמן:
1.      אקס-אנטה- לפני שהאירועים קורים, בפיקוח על הפחתות הון.
2.      זמן אמת- קיצור זמנים.
3.      אקס-פוסט- אחרי מעשה ביהמ"ש בודק אם מה שקרה היה בסדר (רוב פס"ד).
מהו עניין כלכלי?
התיקון שנכנס ב2010 קובע מהו עניין כלכלי: עניין אזרחי לפני חוק ני"ע, חוק ההשקעות, חוק הייעוץ, חוק החברות, חוק הריכוזיות ופקודת השותפויות (בעיקר נסחרות- חיפוש גז ונפט). תביעות נגזרות- מוגשות על ידי בעל מניות אחד שמבקש להיכנס בנעלי החברה ולתבוע בשמה (כשיש חשד שההנהלה מתנהגת בשחיתות, רשלנות וכו').
זכויות או חובות בעלי מניות/ מחזיקי יחידות ועבירות לפי חוק ני"ע או חוק ההשקעות ועניינים כלכליים מנהליים אחרים.
המחלקה הוקמה כפיילוט במחוזי ת"א: שופטת דניה קרת-מאיר (גם פירוקים) שופטת רות רונן (גם מנהלי) ושופט חאלד כבוב (גם פלילי).
לבית משפט זה סמכות מקבילה חוץ מעניינים מנהליים שמחייבים את העותרים להגיש בת"א.
Ex-ante
בקשה להפחתת הון לפי ס' 303 לחוק החברות: דרך לחלץ כסף מתוך החברה כשלחברה אין רווחים לחלוקה, צריך למצוא דרך אחרת. המחוקק שחשש שאנשים יוציאו כסף מחברות בלי להתחשב בנושים קבע מסלול שעובר דרך ביהמ"ש והוא מתרכז שם.
זמן אמת
סעדים זמניים והתערבות בזמן אמת
הגיעו תיקים שטופלו במהירות יותר מפעם, נידונו במרווחים של יום ביומו. זה רלוונטי למשל כשחברה רוצה לעשות עסקה גדולה, מיזוג, וחלק מבעלי המניות נגועים בחברה (חברה של רחוק משפחה), הולכים להצבעה וקובעים אילו קולות נחשבים, ביהמ"ש מחליט איך ומי נותן צווים וחברות יכולות להמשיך להתקיים, אלו חברות עם פעילות של מיליארדים.

Ex-post
התערבות לאחר מעשה
בפן האזרחי- הכסף בפן הפלילי- כלא.
מושגי יסוד בשוק ההון
מהי בורסה?
שוק לכל דבר ועניין שבו נסחרים מניות, אג"חים, אופציות וכו'.
מהו ני"ע?
כמעט כל דבר שנמכר על ידי החברה, ני"ע מבחינתנו הם מסמכים שהחברה מוציאה והם ניתנים להעברה: מניות, אג"חים, אופציות, יחידות השתתפות ותעודות סל.
מהי מניה?
אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון. החברה היא ישות נפרדת, אנו בסך הכל מחזיקים במניות. מה מקנה המניה? 2 זכויות: זכות להשתתף בניהול החברה והזכות להשתתף ברווחי החברה. חברה בהקמתה מחולקת לארבעת מייסדיה, כל אחד בעל 250 מניות וכל אחד בעל 250 בהצבעה בניהול החברה.
מהי אג"ח?
התחייבות לשלם למי שמחזיק בנייר סכום מסוים במועד מסוים.
אג"ח ממשלתי- אג"ח שהונפקה על ידי המדינה. מה קובע את התשואה? הדירוג. אג"ח מונפקות בבורסה הישראלית, הציבור רץ וקונה (באמצעות קופות הפנסיה בעיקר) וזו הדרך שלהן לממן פעילות. כשהן לא מצליחות אנו שומעים על תספורות.
הבורסה היא שוק, אני מוכר "חלקים קטנים" מהחברה, איך נדע כמה החברה שווה? לפי המחיר שבו יקנו את המניה.
אג"ח קונצרני- מונפקות על ידי קונצרנים, תאגידים.
אג"ח להמרה- שכתוב עליה בנוסף שמי שרוצה יכול לתת הניר ולקבל במקומו מניה. אג"ח להמרה מסוג אחר- אם אני מחליט שאני קונה את כל האג"חים וקונה מניות במקומן. מי שמחזיק באופציה יש לו יותר זכויות כי השווי עולה.
הנפקת מניות ואג"ח אפשר להנפיק גם לארבעה חברים להבדיל מהבורסה שהמניות מונפקות לציבור כולו וכל הנפקה מחויבת בתשקיף, כתוב בו מהו הנייר שנמכר, כתוב מי אני, מה החברה, מה עושה, מה הדוחות הכספיים אומרים וחשוב לדעת מה הזכויות שצמודות לה.
נאמן הוא בעל תפקיד שבמסגרת התשקיף הוא עוקב אחרי החברה, שכל הבטוחות הן בטוחות, הנאמן בארץ נידון רבות בפסיקה, על אחריות הנאמן וכו'.
בבורסה יש שוק משני ושוק ראשוני. שוק ראשוני- אני מנפיק מניות של החברה ומוכר אותן. שוק משני- הנפקתי 17 מניות, אני קניתי אחת ואני רוצה למכור, על מניה כזו ישלמו הרבה פחות. שוק כזה הרבה יותר נזיל.
מהי אופציה?
הזכות להחליט אם לממש או שלא לממש זכות חוזית כלשהי.
Put/Call
Call-  האופציה לממש זכות לרכוש נכס מסוים במחיר מסוים ובד"כ עד / במועד מסוים.
Put- האופציה למכור נכס מסוים במחיר מסוים ובדר"כ עד / במועד מסוים.
אופציה סחירה- אופציה שאני יכול למכור אותה.
אופציות לעובדים: אופציות סחירות, אופציות לעובדים (מעניקים לעובדים אופציות למניות, יהיה להן תהליך הבשלה, אני יכול לרכוש מניות).
למה מדובר בכלי חשוב? בעולם הסטארט-אפים, אופציות מבשילות ועובדים נהיים שותפים, פתאום לא ברור באיזו זירה אנחנו (יחסי עבודה או המחלקה הכלכלית).
יחידות השתתפות
נהיה מאוד רלוונטי בארץ בשנים האחרונות לאור בהלת הנפט והגז שתפסה אותנו.
שותפות מוגבלת- שותף אחד מנהל בלתי מוגבל, השותפים האחרים, גם אם יהיו רבים, הם מוגבלים.
בשוק בישראל מותר להנפיק ולמכור יחידות השתתפות בשותפויות לחיפוש נפט ולהפקת סרטים. לדוגמה, שותף מוגבל שיקנה חלק קטן הוא למעשה קונה יחידת השתתפות.
תעודות סל
כלי יחסית חדש בעולם שעשה דבר מופלא. זוהי תעודה שעוקבת אחר סל מוצרים, לדוגמה סל מניות. אני מנהל תעודת סל, אני בוחר מדד (סל מניות שמאפשר מעקב אחר סקטור מסוים או מדינה מסוימת) לדוגמה ת"א 25, ממוצע המניות של 25 המניות הגדולות בתל אביב עלה / ירד.
סוגי ני"ע שנסחרים בשוק
איך עובדת הבורסה ומהי שיטת הרצף
השחקנים החשובים בשוק

דיברנו על ההבחנה בין תביעה ייצוגית לנגזרת, היום נדבר על תנאי הסף.
אני מגיש כתב תביעה בשם פרט, איש שנפגע ולצדו אני מגיש בקשה לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית. כל הדיון בשלב ראשון הוא על הבקשה לאישור.
5 תנאי הסף נקבעו בחוק לאישור תובענה ייצוגית – סעיף 8 א לחוק תובענות ייצוגית 2006:
1.      מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה- קל לסווג מחזיקים בני"ע, בבורסה כל המניות אותו דבר. בעלי מניות הם קבוצה אחת נוחה. איך מבחינים בין האינטרסים של מחזיקי אג"ח? לפי הסדרות. (הן מונפקות בסדרות), וכך קל להבחין באינטרס שלהן.
פס"ד אלסינט- עשה סדר ברמת העליון, במסגרת התביעה בודקים שיש עניין משותף לכל הקבוצה, היכן זה רלוונטי בשונות בין תביעה ייצוגית צרכנית רגילה לבין תביעה ייצוגית לני"ע? בקש"ס.
2.      ס' 8 א (1) סיכוי סביר שתוכרע לטובת חברי הקבוצה- שלב מקדמי של בקשה לאישור. כיום אין ביעות ייצוגיות שמגיעות עד הסוף. בשלב בקשת האישור בתי המשפט נכנסים לעומקן של השאלות ובסופן החלטות עבות כרס ומאוד נדיר שלאחר שתאושר היא ממשיכה להתנהל.
ההלכה לעניין זה היא כי על המבקש להוכיח את עילת התביעה במידת הסבירות הראויה (עניין מגן וקשת). יש שופטים שנכנסים לעומקם של דברים ולא מאשרים אלא אם חושבים שהתביעה חזקה, רוב השופטים מהסוג השני היום (רע"א 4556/94 טצת נ' זילבשץ).
גמ"ס בתביעה ייצוגית – בהגדרה ישנן פערי מידע גדולים מצד המשיבים. בדר"כ ביד התובעים מדובר בדוחות שנמצאות בשליטת הבורסה, עיתונות וכן הלאה. אתה לא חשוף למה שקרה בתוך החברה, אתה מנחש כתובע.
המגמה בפסיקה לא ברורה לגמרי, סך הכל ישנו הליך של ליברליזציה אך מדובר בעניין של מזל בעיקר.
דרישת ההסתמכות
בתביעה רגילה צריך להוכיח הסתמכות. ההלכה של העליון אומרת שעדיין צריך להוכיח הסתמכות של תובע ייצוגי ונשאלת השאלה האם היא תופסת גם בדיני ני"ע והאם היא אמורה לתפוס בני"ע?
בני"ע מדברים על תיאוריית השוק היעיל – מציגה 3 תאוריות לגבי מחיר מניה- החלש – מניה משקפת מה קרה עם המחיר אחורה (עלתה/ירדה), החזק- המחיר של המניה משקף את כל המידע שקיים לגבי החברה, מה שפורסם ומה שלא, במקרה כזה אין טעם להגיש בכלל תביעה כי אם הכל מפורסם – אין פגיעה. היעילות החצי חזקה – מחיר מניה משקף את כל המידע שפורסם לגבי המניה, אם המחיר שווה שקל זה אומר שכל המידע הציבורי מביא משקיעים ציבוריים למסקנה שהשווי שווה שקל. התאוריה השלישית עומדת בבסיס התביעות בני"ע.
עולם ני"ע הצליח להתרחק את המרחק הגודל ביותר מברזאני. עולה מהפסיקה כי בני"ע דרישת ההסתמכות מאוד קטנה. מה פותר לנו את שאלת ההסתמכות- בעולם שבו הוא יעל חצי חזק אנו מניחים כי המשקיע הקטן שרוצה לקנות מניית טבע ורואה שמחירה הוא 70 שקלים למניה, הוא מניח שהמחיר משקף את המידע הקיים היום. האם אנו מצפים מכל משקיע ללכת ולקרוא את הדוחות של טבע? לא. הרעיון הוא שהוא יכול להיות אדיש רציונלי. המחיר אמור לשקף את כלל המידע שפורסם לגבי המניה. בשוק יעיל חצי חזק- בראזני כלל לא רלוונטי, ועובדה כי שורה של פסקי דין אשר נתנו לאחר מכן צמצמו אותו. 
אם חברה הנפיקה לפני שנה ב100, המחיר עלה –ירד – עלה – ירד והתגלו קברים באתר הבניה, הדבר פורסם והמניה נפלה. אני קניתי כאשר מחיר המניה היה 120, מי הרוויח? אף אחד, לכאורה לא קרה כלום (שוק משני – מסחר בין אנשים בשוק החופשי), זה לא גורס מתביעת נזיקין פוטנציאלית. מתי החברה תרוויח? בתשקיף. החברה מוכרת לציבור בהתבסס על הנחה מוטעית.
3.      התובענה הייצוגית היא הדרך ההוגנת והיעילה להכרעה במחלוקת – יש היום שורה שלמה של הליכים שמסדירים את שוק ההון, האחד הוא של תביעות ייצוגיות ונגזרות, בקצה השני, המשפט הפלילי, הקו לא ברור (מניפולציה, סחר במידע פנים, השפעה לא הוגנת וכן הלאה).
בשנים האחרונות התווסף משהו בין כתב אישום לבין תביעה אזרחית – אכיפה מנהלית. יש היום לרשות הני"ע כוח משמעותי להטיל סנקציות כלכליות של איסור על מסחר, שלילת רישיון (עיצומים כספיים).
4.      ייצוג בדרך הולמת

5.      דרישת תום לב – היו מקרים בולטים ומוכרים שכאשר הגיעה פשרה, ביהמ"ש גלגל את הצדדים משמדרגות כי טען שהפשרה משרתת את עוה"ד והצדדים. בפס"ד רוזנפלד נגד בן דוב עלתה הטענה שהוא לא מבין כלום, זה לא חריג ולדעת המרצה הוא גם לא אמור לדעת בגלל תאוריית השוק היעיל. הוא רק צריך לדעת שהוא נפגע.
ישנו חשש כפול (פס"ד צאייג) – חשש שהתביעה תיצור מעשה בית דין (למעט בסילוק) בשם קבוצה שלמה ויפסיד ואז הקבוצה איבדה את הזכות לתבוע והשני הוא תום לב. תמיד כשמגיעים לבעיה כי בפשרה לוקחים הרבה מאוד כסף הביתה ואז ישנו החשש לסגור בפשרה שלא תשרת בהכרח את רצון הקבוצה.
תובענה נגזרת
מגיש אחד מבעלי המניות ומבקש מביהמ"ש שיכנס במקום בעלי המניות ויתבע את הפגיעה שלו.

מוסדרת בחוק החברות סעיפים 194-203 – כל בעל מניות וכל דירקטור בחברה רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה.